<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת אחרי</h1>
<h2>דף טו:</h2>
אחרי מות שני בני אהרן [ויקרא ט"ז]. זש"ה (קהלת ט' ב') מקרה אחד לצדיק ולרשע, זה מת וזה מת, אמר הקב"ה למשה הואיל וקבל אחיך עליו מדת הדין, ולא עוד אלא שמשבח ומודה לי על החסד שעשיתי עמו שנ' (לעיל י' ג') וידום אהרן, ואין וידום אלא לשון שבח והודאה שנ' (יהושע י' י"ב) שמש בגבעון דום שאמר יהושע לשמש שיתן הוא שבח להקב"ה במקום שעמד השמש במקומו, א"ל לך ונחמו שנ' דבר כדפי'. אשרי אדם שהגיעו לו יסורין וכבש רוח בגבורתו ולא קרא תגר כמו אהרן, שהרי איוב באו עליו יסורין ואלו לא קרא תגר היו קובעין אותו בברכה אלקי איוב עם אלקי אברהם, ואלקי יצחק, ואלקי יעקב, וכן נטל הקב"ה עצה ממשרתיו הקדושים ואמר להם איוב עבדי יש בו ד' מדות תם וישר וירא אלהים וסר מרע, אם עומד הוא בייסורין מייחד אני שמי עליו כמו על האבות. והוא קרא תגר ואמר (איוב כ"ג ג') מי יתן ידעתי ואמצאהו, א"ל הקב"ה מי זה מחשיך עצה במילין, כלומר החשכת העצה שנטלתי לייחד לשמי עליך במילין שבפיך, ואמרת הלכתי בכל מקום ולא מצאתיהו שנ' (שם ח') הן קדם אהלך [ואיננו. א"ל הקב"ה] אך הריני [נגלה] עליך [אמור לי מהיכן] שהעליונים והתחתונים אין מחזיקים כבודי [הרי אני מצמצם עצמי לתוך הסערה] שנ' (שם ל"ח א') ויען ה' את איוב מן הסערה. ד"א מכל שער ושער שבראשו היה הקב"ה מדבר עמו ואומר לו למה קראת תגר, הלא אדם הראשון על מיתתו, וכן אברהם על העקידה, וכן יצחק על שכהו עיניו, וכן יעקב על גלותו, ומרע"ה על מיתתו, וכן אהרן שהיה לבוש ח' בגדי כהונה ונכנס בבית קדשי הקדשים ומלאכי השרת עומדים בבואו ובורחין לפניו שנ' וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו ומתו שני בניו וכולם לא קראו תגר ואתה קראת.
